אודות
ב-7 באוקטובר 2023 פתח ארגון חמאס במתקפת טרור חסרת תקדים בהיקפה על יישובי הנגב המערבי שגבתה תוך שעות ספורות את חייהם של יותר מ-1,200 ישראלים, רובם אזרחים, שנרצחו באכזריות. מלבדם נחטפו כ-240מבוגרים וילדים המוחזקים ברצועת עזה. למתקפה ולמלחמה שפרצה בעקבותיה היו גם, מטבע הדברים, השלכות עמוקות על ההוויה החברתית בישראל. אלו באו לידי ביטוי בין היתר בהירתמות נרחבת של החברה האזרחית על גווניה לסיוע בתחומים שונים; בגיוס מילואים מקיף; בהתגברות המתח היהודי-ערבי והתנכלויות לאזרחים ערבים, לצד יוזמות של שותפות ודו-קיום; במחלוקות ונתק בין ישראלים לעמיתיהם בחו״ל בתחומי האקדמיה, ההיי-טק ועוד; במחאה למען שחרור החטופים; ובמחאות נגד הממשלה וחבריה.
התיעוד הנרחב שיצרו אזרחים שונים בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר מהווה מקור היסטורי חשוב מאין כמותו שיאפשר בעתיד להבין את ההוויה החברתית והאזרחית בימי המתקפה ואחריה. תיעוד זה כולל עדויות מרגעי המתקפה שהופיעו בתקשורת וברשתות החברתיות כבר באותו היום, ועדויות שהמשיכו להתפרסם בימים הבאים, בין היתר של תושבים שפונו מבתיהם, צוותי רפואה, כיתות כוננות ומתנדבים. התיעוד כולל גם פרסומים בתקשורת וברשתות אודות הפעילות האזרחית הענפה, המתחים החברתיים, המחאות בתוך ישראל והתגובות בעולם. גם המידע שמייצרים ארגונים ופעילים במיילים, מסרונים, פרוטוקולים וכדומה המתעדים את פעילותם השוטפת, מהווה מקור היסטורי חשוב שיוצריו לעתים כלל לא מודעים לערכו.
כחוקרות וחוקרים הנסמכים על מקורות כאלה אנו מודעים היטב לכך שתיעוד שלא נאסף בזמן ולא נשמר כראוי לאורך שנים, סופו להיעלם מן ההיסטוריה. ״הארכיון האזרחי למלחמת ה-7 באוקטובר" נועד לתת מענה ארוך טווח לאיסוף והשימור של מגוון המקורות הללו.
מטרות הארכיון
1. לספק מסגרת ארכיונית חדשנית, אקדמית ועצמאית, להפקדת התיעוד הדיגיטלי המתהווה כעת. העידן הדיגיטלי הביא עמו כמויות חסרות תקדים של מידע, תכנים והתקשרויות שמהווים תיעוד שטרם היה כדוגמתו לאירועים, פעולות והלכי רוח תקופתיים. אולם, תצורות התוכן שנוצרות כיום יוצרות אתגרים ארכיוניים מורכבים ביותר. פוסטים ותגובות ברשתות חברתיות, התכתבויות פרטיות וקבוצתיות באפליקציות מסרונים, הודעות קוליות, צילומי מסך ועוד – מהווים מקורות ארכיוניים מסוג חדש לגמרי שמצריכים פיתוח של יסודות מושגיים ופתרונות טכנולוגיים חדשניים. תוך שיתוף פעולה עם גורמי מקצוע בתחום הארכיונאות, הטכנולוגיה והמחקר התחלנו לבנות תשתית שתאפשר לאסוף, לקטלג ולשמר לאורך שנים את התכנים הדיגיטליים שנוצרו בעקבות המתקפה ותספק כלים שיאפשרו לפענח ולקרוא אותם בעתיד.
2. הרחבת מאגר התיעוד להיבטים האזרחיים המקיפים של המתקפה והמלחמה שפרצה בעקבותיה. כפי שהולך ומתבהר, אירועי ה-7 באוקטובר מגלמים לא רק טרגדיה בקנה מידה היסטורי אלא גם משבר עמוק בתפקוד המדינה ומוסדותיה. לצד ההיבט התקדימי, אירועים אלה נטועים גם ברצף של התרחשויות, מגמות והחלטות שהובילו אליהם. היקף התיעוד שנוצר במוסדות המדינה והממשל והשיטתיות שבה הוא נשמר יוצרים ברבות הימים הטיה משמעותית של סוג המקורות ההיסטוריים הזמינים לטובת מסמכים של גופים רשמיים. לאור זאת, שאיפתנו היא להקדים ולכונן מאגר מקורות שיבטא את משקלה ואת קולה המגוון של החברה האזרחית, ואשר לוקח בחשבון את ההקשרים הרחבים בהם התרחשו האירועים.
אוספים
יסודותיו של מאגר תיעוד זה יתבססו על שלושה פרויקטים שייצאו לפועל בשנה הקרובה: הפרויקט הראשון, שכבר נמצא בתהליכי עבודה, הוא איסוף, ארכוב וקטלוג של עדויות אישיות אודות המתקפה עצמה, המלחמה, פינוי יישובי הדרום והצפון, המתחים החברתיים ועוד. הפרויקט השני, שגם הוא יצא כבר לדרך, יאסוף תיעוד מקיף של פעילות הארגונים והיוזמות האזרחיות שהתארגנו כבר ביום המתקפה לספק צרכים מגוונים שלא קיבלו מענה מצד המדינה. מקורות היסטוריים הנוצרים כיום על ידי ארגונים ופעילים יוכלו ללמד בעתיד על היקפה וטיבה של הפעילות האזרחית ויספקו צוהר לכשלים המערכתיים שהניעו אותה. הפרויקט השלישי, שיחל בעוד כמה חודשים, יוקדש לראיונות עם אנשים מאוכלוסיות שונות שנפגעו במתקפה או מהשלכותיה, וכאלה שהשתתפו באירועים כמתנדבים או מתוקף תפקידם. ראיונות אלה יערכו לאחר הכנת תשתית מתודולוגית, משפטית, אתית ונפשית, ומטרתם להרחיב את המבט מרגעי המתקפה עצמה לעבר עדויות הנטועות בהקשרים רחבים יותר שמתאפשרות רק מתוך פרספקטיבה של זמן והתחזקות הנפש. עדויות אלה יוכלו ללמד בעתיד על האופן שבו אנשים שונים הבינו את האירועים, ועל תפיסותיהם לגבי התהליכים שהובילו אליהם.